#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למדו דפסח ותמיד דוחים טומאה ?	"תמיד - מועדו מועדו מפסח.<p></p><p dir=""rtl"">פסח - לריו""ח דכתיב איש, איש נדחה לשני ולא ציבור, ועבדי בראשון.</p><p dir=""rtl"">ולר""ל מדכתיב וישלחו כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, ול""ל זב ומצורע אחר דכתיב טמא מת, וע""כ קמ""ל דיש זמן שאין טמא מת משתלח, ואפ""ה זבים ומצורעים, והיינו פסח הבא בטומאה.</p><p dir=""rtl"">[ואביי הסיק כר' יוחנן].</p>"	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשה ר&quot;ל על הא דיליף ריו&quot;ח דין פסח הבא בטומאה, מקרא דאיש נדחה ולא ציבור ?</p><p dir='rtl'>ומה תי' אביי ?	דאימא ציבור לא עבדי כלל.</p><p dir='rtl'>ותי' אביי דא&quot;כ הא דכתיב 'לנפש' למעט זב ומצורע לעניין מה. הרי גם הם עושים בשני, מהריבוי דאיש איש.</p><p dir='rtl'>וע&quot;כ קמ&quot;ל דציבור אינם נדחים ועושים בראשון, וזבים ומצורעים לא.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשה אביי על הא דיליף ר&quot;ל דפסח בא בטומאה, מהא דכתיב צרוע זב וטמא ?	דאימא דטמא וזב עושים פסח בטומאה, דאל&quot;כ ל&quot;ל למיכתב מצורע אחר דכתיב זב.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצורע וזב שנכנסו לפנים ממחיצתם לוקים ?	זב לוקה.</p><p dir='rtl'>מצורע אמר ר&quot;ח דאינו לוקה, דניתק לעשה.</p><p dir='rtl'>והקשו עליו מברייתא, ואסיקנא דתנאי היא.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן משתלחים מצורעים וזבים וטמאי מתים ?	טמאי מתים - מחנה שכינה, דהיינו העזרה.</p><p dir='rtl'>זבים - מחנה לויה דהיינו הר הבית.</p><p dir='rtl'>מצורעים - מחנה ישראל, דהיינו ירושלים.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למדו דמצורעים משתלחים מג' מחנות, וזבים מב' ומת מאחד ? (2)	לר' יהודה - במצורע כתיב בדד ישב, שלא יהו זבים וטמאי מתים עמו.</p><p dir='rtl'>וכתיב ולא יטמאו את מחניהם, מחנה לטמא מת, ומחנה לזב.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ש - דכתיב וישלחו טמא זב ומצורע, ול&quot;ל קרא נילף מק&quot;ו. וע&quot;כ ליתן הרחקה מעוד מחנה.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט רק העשה דבדד ישב דמצורע מנתק את הלאו (לר&quot;ח) והעשים הכתובים בזב לא ? (2)	א. הם לא מיותרים ונדרשים כ&quot;א למילתיה, וזה מיותר.</p><p dir='rtl'>ב. כתיב כל ימי, ודרשינן כמו כל ימיו בעמוד וחזור קאי.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ש אמר דאפשר ללמוד שילוח זב מטמא מת בק&quot;ו.</p><p dir='rtl'>במה חמור זב מטמא מת ?</p><p dir='rtl'>וכן איך אפשר ללמוד ק&quot;ו, הרי מת חמור שטעון הזאה ג' וז' ?</p><p dir='rtl'>וכן שמטמא באונס ?	שטומאה יוצאת מגופו.</p><p dir='rtl'>וכתיב וכל טמא לרבות שרץ, ולכה&quot;פ משרץ הזב חמור.</p><p dir='rtl'>ואף ששרץ מטמא באונס, זב ג&quot;כ מטמא טומאת ערב באונס.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ש אמר דאפשר ללמוד שילוח מצורע בק&quot;ו מזב.</p><p dir='rtl'>במה חמור מצורע מזב ?</p><p dir='rtl'>והרי זב חמור שמטמא משכב ומושב ומטמא כלי חרס בהיסט ?</p><p dir='rtl'>וגם חמור שמטמא במשהו ?	שטעון פריעה ופרימה, ואסור בתשמיש המיטה.</p><p dir='rtl'>ואף דזב חמיר נמי, מ&quot;מ מרבינן מ'וכל זב' בעל קרי, ומצורע חמיר מיניה.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ל לר&quot;ש דזב [ובעלי קרי] צריך כחתימת פי האמה ולא סגי במשהו.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מרבים מ'כל' צרוע, ו'כל' זב, ו'כל' טמא לנפש ?	כל טמא - שרץ.</p><p dir='rtl'>כל זב - בעל קרי.</p><p dir='rtl'>כל צרוע - אגב הנהו.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דורש ר""ש מהא דהצריך הכתוב שילוח למצורע וזב ולא סמך על ק""ו ?<p></p><p dir=""rtl"">ומה דורש משם ר' יהודה ?</p><p dir=""rtl"">ומה סבר ר""ל ללמוד מפסוק זה ?</p>"	ר&quot;ש - זב משתלח מב' מחנות, ומצורע מג'.</p><p dir='rtl'>ר&quot;י - פסח הבא בטומאה אין הזבים ומצורעים חייבים אם נכנסו, דמקשינן דרק בזמן איסור טמא מת הם אסורים.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ל סבר לדרוש משם דגם בזמן איסור טמא מת, יש איסור לזב ומצורע. וללמוד דטומאת מת הותרה בק&quot;פ.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זב ומצורע מטמאים משכב ומושב ? (רש&quot;י)	זב מטמא גם לעניין לטמא אדם ובגדים.</p><p dir='rtl'>מצורע מטמא רק לעניין לטמא אוכלים ומשקים.	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין ילפינן דזב מטמא כלי חרס בהיסט ?	"דכתיב אשר יגע, ודרשינן דאין הכוונה נוגע מבחוץ אלא מאויר. וא""כ אין רבותא יתר על שאר כלים.<p></p><p dir=""rtl"">אלא למגעו שהוא ככולו, דהיינו היסט.</p>"	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריו""ח אמר דבעל קרי משתלח מב' מחנות, מהיכן סייעוהו?<p></p><p dir=""rtl"">ומהיכן הקשו?</p>"	מהא דאמרינן וכל זב לרבות בעל קרי.</p><p dir='rtl'>והקשו מהא דאמרו בעל קרי כמגע שרץ, וס&quot;ד דהוא לעניין מחנה. ודחו דהוא לעניין לטמא באונס.</p><p dir='rtl'>[ואע&quot;ג דבועל נידה כטמא מת דסיפא לטומאתו, הא כדאיתיה והא כדאיתיה].	<br/>פסחים דף סז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעניין מה אמרו במשנה &quot;בעל קרי כמגע שרץ&quot; (3 בס&quot;ד ומסקנא)</p><p dir='rtl'>ולעניין מה אמרו בועל נידה כטמא מת ?	"בעל קרי: לס""ד לשילוח מחנות, ותקשי לריו""ח דבעל קרי משתלח מב' מחנות.<p></p><p dir=""rtl"">ותי' לטומאה, והקשו דבהדיא כתיב בקרא.</p><p dir=""rtl"">והסיקו דהוא לעניין לטמא באונס.</p><p dir=""rtl"">בועל נדה: לא לעניין טומאה, דכתיב בהדיא בקרא, אלא לשילוח מחנות. והא כדאיתיה והא כדאיתיה.</p>"	<br/>פסחים דף סז		
